על חינוך לשלום

אנו, הורים לתלמידים במערכת החינוך בת"א-יפו ואנשי חינוך, פונים אלייך בבקשה לקדם לימודי שלום בבתי הספר ובגנים בעיר ת"א-יפו. 

 

בישראל של היום המילה שלום הפכה לטאבו, מחוץ לקונצנזוס. התלמידים לא לומדים על כך, וגם מורות ומורים שרוצות ללמד על השלום, יפחדו מתגובת ההורים, מתגובת משרד החינוך ומסערה תקשורתית.

 

אין צורך להסביר שאומה שלא יודעת לדמיין שלום גם לא תוכל לחתור אליו. אנו מאמינים שהשבת החינוך לשלום לבתי הספר משמעותית מאוד אם ברצוננו לייצר אופק אחר למדינת ישראל, שאינו מבטיח שלנצח נאכל חרב.

 

אם נזכר בעברנו, הרי לא השלום הוא החריג, אלא דווקא ביטול השאיפה לשלום הוא החריג. השלום שזור בנפשה של האומה הישראלית והינו ערך חשוב ביהדות.

נעמי שמר שוררה בשירה "מחר": 

 

מחר כשהצבא יפשוט מדיו, 

ליבנו יעבור לדום

 

עוזי חיטמן הזמר האהוב שר:

 

אני נולדתי לשלום שרק יגיע

אני נולדתי לשלום שרק יבוא

 

וכמובן להקת הנח"ל ששרה:

 

לכן, רק שירו שיר לשלום

אל תלחשו תפילה

 

אלה לא רק פזמונים אהובים שהושמעו ללא הרף ברדיו ובטקסי בית ספר. כבר מראשיתה, מדינת ישראל שאפה לשלום, מילה שמופיעה חמש פעמים במגילת העצמאות. למשל: 

הקימו יישוב … שוחר שלום ומגן על עצמו … תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל … אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן

מילים שהוגשמו 30 שנה מאוחר יותר, כאשר ראש הממשלה מנחם בגין חתם על הסכם שלום עם מצרים, ובעקבותיו ראש הממשלה יצחק רבין יחד עם ראש הממשלה והנשיא שמעון פרס חתמו על הסכמי שלום עם ירדן ועם הפלסטינאים.

תהליך השלום עם הפלסטינאים נגדע עם רצח ראש הממשלה, ומאז המילה שלום הפכה לטאבו הן בשל  הטרור הנורא שפגע בתושבי ישראל, אך גם בגלל הפוליטיקאים שנלחמים בפשרה הכרוכה בהסכמי שלום.

 

השלום הוא עקרון מרכזי ויסודי במסורת היהודית. חז"ל ייחסו לערך השלום ערך רב ואף קבעו שהשלום הוא שמו של האל: "אמר רבי יהושע: גדול הוא השלום, ששמו של הקב"ה נקרא שלום". וכן חז"ל עמדו על כך שקיימת חובה מיוחדת לרדוף אחר השלום: "אמר חזקיה: גדול הוא השלום, שכל מצוה שבתורה כתוב בהן (שמות כג) כי תראה, (שם) כי תפגע, (דברים כב) כי יקרא, (שם) כי תבנה. כשבאה המצווה לידך אתה זקוק לעשות. אבל השלום מה כתיב בו? (תהלים לד) בקש שלום ורדפהו. בקשהו ממקומך ורדפהו במקום אחר (מסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום).

 

הפרשנות של חז"ל ל-"בקש שלום ורדפהו" דורשת שאי אפשר להסתפק בזה שהשלום יגיע אלינו דרך מקרה אלא צריך להביא אותו באופן פעיל, אולי כמאמר השיר: מוטב תשירו שיר לשלום בצעקה גדולה. צעד ראשון בסיסי הוא לדבר על השלום בתוך החברה הישראלית, ולחנך לאורו את הדור הצעיר, ולטעת בו תקווה לעתיד של שלום.

​

נסיים בפזמון השיר "מחר":

 

כל זה אינו משל ולא חלום

זה נכון כאור בצהריים

כל זה יבוא מחר אם לא היום

ואם לא מחר אז מחרתיים